ריצה על בטן ריקה אכן שורפת יותר שומן, ובכל זאת לא תרזו ממנה

בקצרה: באימון בצום הגוף משתמש באחוז גבוה יותר של שומן כדלק, וזה נכון. אבל המאזן נמדד על 24 שעות, ואחרי האוכל הגוף פשוט שורף פחות שומן ומשלים את הפער. מה שקובע הוא הגרעון הקלורי השבועי ואיכות האימון.

הטיעון נשמע הגיוני לגמרי. אין סוכר במערכת, אז הגוף נאלץ לשלוף שומן מהמחסן. חצי מהאנשים בחדר הכושר בשבע בבוקר נמצאים שם בגלל המשפט הזה.

קראו גם: מותחים שרירים לפני אימון? ייתכן שאתם מחלישים אותם · שבע פעמים בשבוע לא יעשו אתכם בריאים יותר: כמה אימון באמת צריך · אלף כפיפות בטן לא יורידו את השומן מהבטן

הבעיה היא חלון הזמן. מדידה של 45 דקות אימון מראה בדיוק מה שהם מתארים. מדידה של יממה שלמה מראה תמונה אחרת.

מה המכשיר באמת מודד

בדיקות מאמץ מחשבות מנת נשימה, היחס בין פחמן דו-חמצני שנפלט לחמצן שנצרך. יחס נמוך מצביע על שימוש בשומן, יחס גבוה על שימוש בפחמימה. בצום היחס יורד, ומכאן הגיע כל הרעיון.

מה שהבדיקה לא מראה: מה קורה בשש השעות הבאות. אדם שהתאמן בצום ואז אכל ארוחת בוקר עובר למצב של אגירה ושורף פחות שומן לאורך היום. מי שאכל קודם שרף פחות שומן באימון ויותר אחריו. בסוף היום שני המסלולים מתכנסים לאותו מקום, כי מלאי הגליקוגן והשומן מתאזנים לפי כמות הקלוריות שנכנסה, לא לפי סדר הפעולות.

ב-2014 בדק בראד שונפלד קבוצת נשים שחולקו לאימון אירובי בצום ולאימון אחרי ארוחה, שתיהן בגרעון קלורי זהה למשך ארבעה שבועות. שתי הקבוצות ירדו באחוזי שומן. ההפרש ביניהן לא היה מובהק.

איפה זה דווקא פוגע

ההפסד האמיתי הוא באיכות. פחות חזרות ומשקל נמוך יותר פירושם גירוי אימון חלש יותר, וזה בדיוק מה שאחראי על שמירת מסת שריר בתהליך הרזיה. הפער בין חצי שעה עם משקולות לשעה על ההליכון נובע מאותו היגיון: מה שעושים מכריע יותר ממתי עושים זאת.

למי הצום כן מתאים

• מי שקם, יוצא להליכה של 40 דקות וחוזר. פשוט, בלי בחילה, בלי תכנון.
• מי שמרגיש כבדות בבטן אחרי אוכל ולכן מדלג על האימון לגמרי.
• מי שמתאמן בתוך חלון אכילה מוגדר ממילא, כמו בצום לסירוגין, ורוצה שהאימון ייפול שם.
• מי שיש לו 30 דקות בבוקר וזו ההזדמנות היחידה להתאמן בכל היום.

ולמי לא מתאים: חולי סוכרת בטיפול תרופתי, מי שמתאמן מעל שעה, מי שמרים כבד, ונשים בהריון. ברירת המחדל שם היא לאכול משהו קטן לפני.

מה כן מזיז את המחט

הסדר חשוב פחות מהכמות. גרעון קלורי מתמשך, חלבון מספק לאורך היום, אימוני התנגדות פעמיים עד שלוש בשבוע, ושינה. אגב חלבון, גם חלון ההזדמנויות שאחרי האימון הסתבר כפחות קריטי ממה שנמכר, ואותו היגיון חל כאן: הגוף מסתכל על היום, לא על הדקה.

אם אתם כבר מתאמנים בצום ומרגישים טוב, תישארו עם זה. אם אתם שוקלים לעבור לשם כדי להאיץ ירידה במשקל, החליפו את ההחלטה הזאת בספירת קלוריות שבועית. גם יעד 10,000 הצעדים שרד שנים על בסיס דומה של היגיון שנשמע נכון, עד שמישהו בדק אותו.